הכרעת דין בתיק ת"ד 5332-07-10 - פסקדין

בתיק זה מיוחסת לנאשם נהיגה רשלנית, אי ציות לרמזור וגרימת תאונת דרכים.

על פי עובדות כתב האישום, שעל מרביתן אין מחלוקת בין הצדדים נהג הנאשם ביום 30.10.09 במונית מסוג סקודה בכביש 4 מכיוון דרום לצפון והגיע לצומת המרומזרת בכניסה לכפר מזרעה. באותה עת הגיע ממול, מצפון לדרום, רכב מסוג פולקסוואגן אשר פנה שמאלה לכיוון הכפר.

שני כלי הרכב התנגשו, נגרם להם נזק ושלושה בני אדם נפגעו באורח קל כתוצאה מכך.

המחלוקת היחידה בין הצדדים היא בשאלה מי מכלי הרכב לא ציית לאור ברמזור. האם היה זה הנאשם כגרסת המאשימה, או דווקא נהג הרכב המעורב, לפי טענת הנאשם.

לאחר ששמעתי את העדים, התרשמתי מהם, עיינתי בחומר שהוגש ושקלתי את טענות הצדדים, השתכנעתי מעבר לספק הסביר כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו, ולפיכך אני מרשיע אותו בביצוען.

בתיק זה העידו 8 עדי תביעה: שלושה אנשי משטרה, אשר למעשה לא ראו את התאונה ולא שפכו אור של ממש על המחלוקת, מר בן חורין מחב' מנורה שהעיד כי לא התקבלה כל הודעה על תקלה ברמזור במועד הרלוונטי, וכן ארבעה אזרחים, אשר עדות שלושה מהם היא הרלוונטית:

הנהג המעורב, מר עלי חזבון, סיפר כדלקמן :

"אני באתי מכיוון נהריה לכיוון מזרעה. יש באמצע רמזור שהיה אדום. עצרתי ברמזור אדום. המתנתי עד שנדלק אור. מולי מכיוון עכו יש שלושה מסלולים. במסלול השמאלי עמד רכב שהיה לו אדום, במסלול האמצע גם עמד. המסלול הימני היה ריק. המסלול השמאלי הוא לפניה שמאלה והשניים האחרים לנסיעה ישר.

היה גשם קל, טפטוף. עמדתי ברמזור, נדלק ירוק, פניתי שמאלה. כשהגעתי בין המסלול הימני פתאום הרגשתי מכה והסתובב לי הרכב לכיוון נהריה. לא ראיתי שהגיע הרכב שהתנגשתי איתו כי היו שני רכבים שעמדו באור אדום. הוא נסע במסלול הימני. ברכב שלי נפגע החלק הימני. אצלו השמאלי מקדימה.

אני לא ידעתי על מה מדובר. נפתחה הכרית, ירדתי מהאוטו. שאלתי אותו מה קרה, הוא אמר שלא שם לב, דיבר עם הילד. אחרי כמה דקות לקחו אותנו לבי"ח. לא היו לי נוסעים ברכב".

העד מחמוד בשיר, סיפר :  

"אני הייתי בדרך לעבודה לקיבוץ עברון, מעכו. נסעתי אחרי נהג מונית, במרחק של 100-150 מ'. פתאום אני רואה שהוא עבר באדום ונכנס ברכב אחר. פניתי ימינה, עצרתי. נפגשתי עם הרב"ש של קיבוץ עברון. אני אמרתי לו שנהג המונית עבר באדום וראיתי שנכנס ברכב השני.

היו שלושה רכבים בנתיבים האחרים. הם עצרו ברמזור. רק הנאשם עבר פתאום. הם היו לפני המונית. הנאשם עבר בנתיב הימני.

ניגשתי לנהג המונית, שאלתי אותו. הוא אמר ששאל את הילד איפה להחנות לו לעצור לו. פתאום הוא לא שם לב לרמזור.

אני לא מכיר את כיאל. מכיר את חזבון. הוא מהכפר שלי. גם אח שלי נשוי לבת שלו."

הנוסע במונית, ליאור סמיונוב, סיפר:

"הזמנתי מונית. רציתי לנסוע לאבא שלי בנהריה, מעכו. בכביש איפה שמזרע היה גשם והיה מלא ערפל, גשם מבול. היה רמזור ירוק, ואנחנו היינו טיפה רחוקים מהרמזור. הנהג נסע, קיווה שיעבור והתחלף לאדום. אני ראיתי שהתחלף לאדום. הוא המשיך לנסוע. אחרי זה שיש להם ירוק, הם נסעו גם כי היה להם תור לנסוע. אז נתקענו בהם. אני ישבתי מאחורה. במונית היינו רק אני והנהג."

העדה הנוספת היא גב' אורלי סמיונוב, אימו של ליאור שהיה כבן 11 במועד התאונה. הגב' סמיונוב פנתה למשטרה וסיפרה על הדברים שמסר לה בנה. עדותה במשטרה הוגשה (ת/5) והיא אישרה אותה בפניי.

שני אנשי המשטרה שהגיעו למקום הגיעו אחרי האירוע ולא ראו אותו. העד מר גלעדי גבה את עדותו של מחמוד בשיר  הנ"ל. בוחן התנועה מר ערן אביטל הסביר כי מהממצאים הוא אינו יכול להגיע למסקנה מי מכלי הרכב לא ציית לאור ברמזור.